המאמר "חובות אמונים וחובות הגינות של בעל השליטה ושל הדירקטוריון בעת מכירת שליטה – סדקים מהותיים בהגנה על בעלי מניות המיעוט (לאחר פרשת Trados)", נכתב על ידי עוה"ד ורד שיידמן וסיגל לב לזרוביץ, דן בחובות האמונים בחברה, הן של בעל השליטה והן של הדירקטוריון, בעת מכירת השליטה, נוכח פסק דין שניתן בארצות-הברית בשנת 2013, ואשר גרר בעקבותיו דיון ציבורי סוער. חובות האמונים של הדירקטורים מהוות חובה פוזיטיבית לנהל את עסקי החברה ולפקח עליהם מחד, ולפעול להשאת רווחי החברה לטובת כלל בעלי המניות מאידך. מעברו השני של הספקטרום הקובע את חובות האמונים של הדירקטורים בחברה, ניצבות גם חובותיהם של בעלי השליטה לנהוג בהגינות כלפי החברה ולהימנע מלעשוק את בעלי מניות המיעוט. חובות אלה הופכות לחובות מוגברות בעת שינוי מבנה האחזקות של מניות החברה, ובמיוחד בעת מכירת השליטה בה. למרות הדמיון הרב שבין מערכות המשפט השונות בהגדרת חובות האמונים של הדירקטורים בעת עסקת מיזוג שעניינה מכירת שליטה, ובהגדרת חובות ההגינות של בעל השליטה היוצא, תוצאות יישום עקרונות משפטיים אלה עשויות להוביל לתוצאות שונות. פרשת Trados אשר נדונה בבית המשפט הצ'נסרי בדלוור, ואשר מהווה את לב ליבו של המאמר, מעוררת שאלות ותמיהות רבות לגבי מידת חוזקם של דיני חובות האמונים של הדירקטורים ושל דיני חובות ההגינות של בעלי שליטה בחברות. הכותבות בוחנות את אירועי פרשה זו אל מול פרשות דומות שנפסקו בארץ, דוגמת פרשת קוסוי, ובודקות האם היה ניתן להגיע לתוצאה דומה לזו של פרשת Trados בבית המשפט בישראל, בין היתר, לנוכח דחייתה של תורת ההפרה היעילה בדיני החוזים, דחייה אשר אינה מאפשרת עשיית רווחים שלא כדין, גם אם הפרה זו משתלמת כלכלית.
